שם המתרגמת: רז עודד

כיתה: י"א4

עמודים: 365

הדמות: SYBIL WULWICK

סיביל וולוויק

לונדון, בריטניה

ביום חורף קר בסוף חודש דצמבר שנת 1938, קיבלה "ועדת הפליטים" של הקהילה העברית במידלסברו אשר רק נוצרה הודעה דחופה מלונדון לפגוש אנייה אשר תגיע להרוויץ'. ועליה ילדים פליטים שיש לקחתם לטיפולינו ל"משך התקופה". החזן הצעיר והמסור, גרשון וולוויק, אשר דיבר גרמנית שוטפת, הוביל ביד רמה את הוועדה שנענתה לקריאה זו. עוד קודם לכן הוחלט לפתוח הוסטל לנערות  אורתודוקסיות, מכיוון שבקהילות רבות אחרות התעוררה הדאגה כי לא יהיה מענה הולם לילדים מאוד אורתודוקסיים.

מאחר וההוסטל עוד לא היה מוכן כשהילדים הגיעו, לקחנו אותם לבתינו הפרטיים למשך מספר שבועות, ולאחר מכן עבדנו במרץ על מנת למצוא עבורם בתים חמים ואוהבים. בית גדול מאוד בשדרה בלינת'ורפ, אשר היה שייך למשפחת בנג'מין, הושכר כהוסטל בעוד ועדה של נשים חרוצות הצטרפו לוועדת הגברים כדי לרהט באופן נוח את הבית עבור הבנות המקסימות האלו, אשר הופרדו באופן כה מצער מהוריהן. תרומות  של שטיחים, ריהוט לחדר השינה, ריהוט וספות לטרקלין, כלי חרס, מצעים וכלי מיטה וסטי סכו"ם הובאו ברוחב לב, ובראשית 1939 ההוסטל במידלסברו היה מוכן לקלוט 25 ילדות ואת האחראית עליהן גב' מאהלר, עם בעלה, פרופסור מאהלר ובתם הצעירה. אף השכרנו מבשלת אורתודוקסית אשר בישלה ואפתה את המאכלים אליהן הבנות היו רגילות. הועדה של הגברים לקחה על עצמה לאסוף את מכלול התרומות על מנת לשמור שההוסטל ימשיך לפעול. הבנות העריכו מאוד את כל שניסינו לעשות עבורם, ואנו בתמורה הפכנו לדודים ולדודות החביבים שלהן. היינו אסירי תודה לרשויות החינוך המקומיות אשר מצאו מקום בבתי הספר המקומיים לכל הילדים, ולמורה לא יהודייה אחת לשפה האנגלית  אשר הציעה את שירותיה בחינם כדי ללמדם אנגלית. מעט הבנות הבוגרות, אשר דאגו להן באופן מיוחד, הועברו גם ללימוד מתקדם במכללה שם יכלו לבחור ללמוד עיצוב שיער או תפירת שמלות על פי העדפתן.

זהו מקור לגאווה עצומה ועונג רב לדעת שבחלוף חמישים שנה, גדלו ילדים קטנים אלו  להיות מבוגרים משכילים ואחראיים, התובעים את המקום השייך להם בעולם זה על אף האכזריות של המשטר הנאצי הנתעב.