שם המתרגם :וינסנט נקרסובסקי

כיתה: י"א 13

עמודים:  398-400

הדמות: Vera Tann

ורה טאן

נורוי'ץ, בריטניה

כאשר קראתי את המודעה בעיתון על יום המפגש לחמישים שנה ,חזרו אלי הימים הנשכחים כאשר חייתי בדוברקורט, בבהירות רבה. בעלי,  פרד , עבד אז כפקיד רכבות משלוחים במשרד היבשתי של פארקסטון קי והיה עד להגעה של ילדים יהודים רבים. כיוון שהיה עליהם לזהות את מזוודותיהם ורבים מהם היו מאוד צעירים, הגברים עבדו שעות נוספות בכדי לעזור לפליטים הצעירים הללו. הוא היה מאוד מודאג באחד האירועים כאשר סיפרו לו על טרנספורט יתומים,  שסולקו בחצות,  כיוון שבית היתומים שלהם נשרף קליל .אני אף פעם לא אשכח את פניהם המפוחדות והנבוכות.

חברתי המנוחה אלינור קומבי, ואני , בהיותנו מורות, החלטנו להציע את עזרתנו וללמד אנגלית במחנה הקיץ דוברקורט, איפה שהם התאכסנו. נדהמנו באיזו מהירות ולהיטות הם למדו. זה היה כמו לשחק איתם משחק. הנחנו חפצים יומיומיים, כמו כפיות, סכינים, סוכר וחלב,  על השולחן והתיישבנו מסביבו. לימדנו אותם לשאול 'מה זה?' "ווט איז דיס" בהתחלה אבל לא לזמן רב . בזמן שהם צפו בפועלים,  אנו הדגמנו להם מסמרים, ברגים, מסורים,  פטישים וכדומה. זוהי הייתה הנאה אדירה.

רצינו לאמץ שתי ילדות צעירות בגילאי שש ושמונה, אך המארגנים הסבירו לנו כי, בהיותן יהודיות, הן צריכות לשמור אל חוקי הכשרות .אני חיה מחדש את הימים ההיסטוריים הללו שוב ומאחלת לך כל טוב.

הערת העורכת:
ברטה לוורטון נפגשה עם ורה ופרד טאן, עכשיו כשהם כעת בשנות השמונים לחייהם, כאשר הם עשו מאמץ מיוחד בכדי להיות נוכחים בגילוי השלט שהוקם על ידי מועצת העיר הרווי'ץ ביוני 1990 כדי להנציח את הגעתנו ב- 1938\39 היא גם נפגשה עם בטי סקוט , אשר ב- 1988 שלחה את התמונה הידועה של השוטר המחייך המחזיק בידיהם של שני בנים קטנים ליד סירה ברקע. השוטר הזה היה אביה.

גברת סקוט עזרה לארגן את הטקס הגילוי הייחודי הזה,  אשר היה בהשתתפותם של סגן ראש העיר,  ראש המועצה  קלייב בות' ומספר חברי מועצה. ביניהם היה נוכח מר  ד' מאן , אשר היה ימאי בספינות בהן הגענו.