Educational Meterials
שם המתרגם/ת: עומר דודסון

עמודים:220-221
הדמות: Gerda Moses

גרדה מוזס

(פלאץ, וינה), דאלאס, טקסס, ארה"ב

ע"י בנה דויד גרשטר

גרדה נולדה ב-1925. הוריה היו מקס והלן פלאץ. משפחת פלאץ היו אוסטרים שהתאזרחו, במקור מפולין. הם היו מהמעמד הבינוני, לא דתיים במיוחד, והיו להם שלושה ילדים: ג'וזף, מרלין (גם ניצלה ע"י הקינדרטרנפורט) וגרדה.

אמנם היא לא מדברת הרבה על חייה לפני המלחמה, למדתי ממנה ומהאומנת שלה שהיא גרה בווינה, ליד הגלגל הענק. היא נהנתה מטיולים לכפרים אוסטריים. היא למדה מספר שיעורי פסנתר וצרפתית. מספר שנים לפני המלחמה היא נסקלה באבנים ע"י ילדים שקראו "juden"(יהודי).

כשהנאצים השתלטו מקס והלן נלקחו לצעדות יומיות ברחובות וינה. עינויים אחרים כללו ביזה לא שגרתית - שכונתה "חיפוש נשק" והריסת בית הכנסת המקומי. בהיותי ילד מצאתי חתיכה מרובעת של זכוכית, תחובה בתחתית המגירה. הזכוכית הייתה מבית הכנסת שנשרף ע"י הנאצים בליל הבדולח, והיא סיכנה את חייה בשביל לשמור אותה.

הבן הבכור, ג'וזף פלאץ, היה בן 15 כאשר המשפחה מצאה חייל שהיה מוכן להבריח אותו אל מחוץ למדינה בתמורה לתכשיטים. הוא היה תחת אש במהלך חלק מהבריחה לבלגיה. הוא עזב את אירופה בסירה ששטה לפלסטין - שם התיישב והצטרף לצבא הבריטי. מרלין פלאץ הייתה בת 13 כששמה עלה ברשימת הקינדר-טרנספורט. כשמרלין הייתה בלונדון היא רשמה את שמה של גרדה ברשימות והתחננה לאנשים שיעזרו לאחותה הקטנה לצאת מוינה.

מקס פלאץ לא חזר ממה שהתחיל כצעדה רגילה. מספר חודשים לאחר מכן גרדה נשלחה ללונדון בקינדר-טרנספורט. היא עבדה ביום כתופרת במפעל לבגדים ובלילה כסדרנית בקולנוע, גרדה תמכה בעצמה כלכלית בזמן שגרה בלונדון.

מסתבר, שהוריה עדיין היו בחיים מספר שנים לאחר בריחתה. הלן ומקס נלקחו קודם לדכאו ואז למחנות ריכוז אחרים. היו להם תקוות קלושות לברוח לאמריקה, אך הנשיא רוזוולט עצר את ההגירה. העובדה שהם מתים תועדה ע"י הנאצים. היה גם מכתב פרידה שהלן פלאץ נתנה לחוואי פולני ב-1944. היא הייתה צריכה לעבוד כעבד לפני שנרצחה בתאי הגזים.

ב-1942 גרדה עזבה את העבודות שלה והצטרפה לחיל האוויר המלכותי, שם היא שירתה בהתחלה בצי הרכב ואז כאחות. ב-1947 היא עזבה את חיל העזר האווירי לנשים. אחרי שהשתחררה היא היגרה לישראל והצטרפה לצבא הישראלי. במשך שנתיים גרדה ואחיה, ג'וזף, היו באותה המדינה. מרלין נשארה בלונדון מספר שנים נוספות. היא התחתנה וילדה ילד. בתחילת 1950, לאחר שהתגרשה מבעלה, מרלין ובנה עלו לישראל.

בתל אביב, זמן קצר לאחר שישראל קיבלה את עצמאותה, גרדה פגשה אמריקאי, בשם אדי גרשטר. בדומה לגרדה, הוא נלחם באירופה וישראל. הוא היה בחיל האוויר כתותחן זנב, השורד היחיד של מטוס קרב שהתרסק בהולנד, ואסיר מלחמה. שישה שבועות לאחר שנפגשו, גרדה ואדי התחתנו; הם עזבו את ישראל ונסעו לאירופה.

אדי עבד עבור היא"ס (H.I.A.S) (החברה לסיוע למהגרים עבריים) בגרמניה. שני הילדים הראשונים נולדו בנירנברג ומינכן. כאשר עבודת ההיא"ס הגיעה לקיצה, משפחת גרשטר היגרה לאמריקה, נולד להם ילד שלישי, והם התיישבו בדאלאס, טקסס. גרדה השיגה עבודה כמוכרת בחנות בעזרת חברה בריטית תוססת, בשם מרגרט פורד (שהוריה מתו בבליץ) הלקוחות אהבו את גרדה, היא נראתה נהדר בלבוש הבגדים  מהחנות.

גרדה ואדי התגרשו ב-1969. שלוש שנים לאחר מכן גרדה התחתנה עם לאו מוזס, שכמו אביה, היה בעסקי הטקסטיל. לאו, ליטאי, אשר שרד מחנה השמדה.

גרדה המשיכה לעבוד, לקחה חופשות ארוכות יותר כדי שהיא וליאו יוכלו לטייל. הם הרבו לנסוע לאנגליה ולישראל, שם הם ביקרו משפחה וחברים. גרדה פרשה לגמלאות בשנה שעברה.