Educational Meterials

שם המתרגמ/ת: כפיר דג

כיתה: י"א4

עמודים: 215

הדמות: Minikes, Eva

אווה מינקס

(לייפציג), כפר שמריהו, ישראל


גרנו בלייפציג, גרמניה. מספר חודשים אחרי ליל הבדולח שלחתי את בני היחיד – רק בן חמישה עשר חודשים ועדיין בחיתולים – לחופש באנגליה.


הקינדר-טרנספורט אורגן על ידי מר הארי ג'ייקובס, מנהל חברת "טיימס רהיטים" בלונדון. כששמע על הסכנה בה אנו מצויים, האדם הנדיב הזה לקח עשרה זאטוטים מתחת לגיל חמש ושלח אותם לבית ילדים בלונדון. הוא הבטיח את הגידול שלהם, כולל ההשכלה, עד גיל שמונה-עשרה. כשהמלחמה פרצה, הוא העביר את עשרת הילדים לבית הקיץ שלו בסארי, והמיר אגף אחד מביתו היפיפה לחדר ילדים. הוא העסיק טבח, שתי אחיות ועוזרת בית.


כשמר ג'ייקוב נקרא לשירות צבאי, הוא נאלץ לסגור את ביתו, ולכן הוא העביר את הילדים לבית הילדים המל המפסטד שבו התנאים היו טובים כמו אלו שתחת השגחתו.

כשהגעתי לאנגלייה, רק שלושה ימים לפני המלחמה, עבדתי במספר בתים עד שמר ג'ייקוב קיבל אותי לעבודה בבית בסארי. התנאי היחיד שלו היה שלא אספר שאני אמו של אחד הילדים, כדי לא להעציב את שאר הילדים.


ראיתי במו עיני מה הנדיב הנפלא הזה עשה למען הזאטוטים האלו. הוא ראוי לשבחים וכבוד.


היום אני בת שמונים וחמש ומסתכלת לאחור על האסון שנפל עלינו (בעלי המנוח היה בבוכנוואלד). אני בטוחה שללא עזרתו של מר ג'ייקובס בני הקטן ואני היינו נהרגים כמו מיליונים מאחינו היהודים.


היום בני בן חמישים ואחת – עורך דין, נשוי לצברית ויש לו שלושה ילדים מקסימים.