שם המתרגם/ת: איתן גרוניך כיתה: י"א 4 סטלה קופר לידס, בריטניה בשנת 1938 הייתי בת 15, ומשפחתי, שהייתה מורכבת מאמי האלמנה, מאחי הבכור, וממני, הייתה חלק מהקהילה היהודית בהרוגייט, יורקשייר.
אני זוכרת את הקמתה של הוועדה למימון אירוחם באכסניה של נערות יהודיות פליטות מגרמניה. אמי עבדה בוועדה זו. היא וחברתה, גברת סולק, היו נשות ארון הבגדים, וסיפקו וחילקו את כל הביגוד לבנות כל עוד גרו בהרוגייט. הן גם נתנו לבנות את אהבתן, חברותן, ואוזן קשבת אימהית. אם הבית הייתה אישה בשם גברת וולף.
כשאמי התחתנה בפעם השנייה, ב-1942, היא הוזמנה לארוחת ערב באכסניה והוענקה לה מפת שולחן, רקומה בעבודת יד. כל אחת מהבנות תרמה את חלקה ורקמה חלק מהמפה. אמי הוקירה את מפת השולחן הזו וסיפורה סופר כבר בפעמים רבות.
אמי נפטרה ב-1983, בגיל 90. היא הייתה אישה יקרה, מתוקה ואכפתית. מפת השולחן, כיום כבר בשלבי התבלות, שמורה אצלי, ואני ממשיכה לספר את סיפורה שוב ושוב.
אני מקווה שחלק מבנות הרוגייט לשעבר יקראו את זה, ושהשנים היטיבו עם כולכן. לרבים מכן וודאי יש ילדים משלכן. אני מייחלת שהם יעניקו לכולכן הרבה אהבה, כבוד, וחיי משפחה מאושרים. | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
