שם המתרגמ/ת: לירן קילים

כיתה: י"ב

עמודים: 169-170

הדמות: MARGOT KLESTADT

מרגוט קלשטדט
(שטארקרייד, גרמניה)
נכתב ביולי 1939 בקרוברו, סאסקס אנגליה

שמי הוא מרגוט קלשטדט. נולדתי ב-3 בינואר 1927 בשטארקרייד, גרמניה.
יש יום אחד אותו אזכור  כל  חיי , לכן אתאר אותו באופן מיוחד. בבוקר, בחשמלית בדרך לבית ספר, חברה שלי שהיא ילדה יהודייה סיפרה לי שאביה נכלא. בבית הספר הבנות סיפרו לי שבית הכנסת עולה באש. ואז הבנתי הכול. פחדתי שאבי גם נכלא. לפני שבית ספר הסתיים נאספתי על ידי אחותי הבכורה. מיד שאלתי אותה בקשר לאבי אם הוא נלקח. תודה לאל זה לא היה מה שקרה, אבל היא סיפרה לי שכל מה שהיה בעסק שלנו נופץ. במקום ללכת הביתה נסענו ליער בדוסברג. שם ההורים והאחים שלי חיכו לנו במכונית שלנו. ואז נסענו הביתה. עד הערב נשארנו בבית. מאוחר יותר נסענו לבורקן בכדי להעביר את הלילה שם. אבל כל מלון שאל אם אנחנו יהודים. אמרנו 'כן' ונאמר לנו שיהודים אינם רצויים. לא יכלנו לעשות שום דבר אחר חוץ מלהישאר בפורד הקטנה שלנו, כל השישה , ביער. היה מאוד קר ומפחיד. בחמש בבוקר נסענו משם. אימא שלי, אחותי, ואחי הצעיר הלכו לדירה שלנו. היא נראתה נורא. רוב הרהיטים שלנו נופצו והיו רסיסי זכוכית על כל הרצפה. היינו צריכים לנקות כל היום וגם אז לא סיימנו.
אבי ואחי הבכור נסעו כל היום. זה היה טוב שברחנו בגלל שכל הגברים שהנאצים מצאו בבתיהם נכלאו ונשלחו למחנות ריכוז , שם הם עבדו קשה, קיבלו מעט אוכל ולעיתים קרובות הוכו. אם הם שאלו למה הם נמצאים שם, היו יורים בהם. אפילו בני 14 היו שם וגברים קשישים בני 70. זה היה היום הנורא ביותר בחיי.

ב-6 ביוני יכולתי לנסוע לאנגליה עם הקינדר-טרנספורט, שמחתי מאוד לעזוב.