Educational Meterials

שם המתרגמ/ת: נועה גרינברג

כיתה: יא8

עמודים: 124

הדמות: Joseph Goldsmith

יוסף גולדשמידט

(גולדשמידט, מינכן) ניוקאסטל אפון טיין, בריטניה


סיפורי מתחיל, בעצם, עם אחותי סופי שהגיעה לאנגליה ממינכן ב-1933, כשהייתה בת שלוש-עשרה. מנהל בית הספר שלה אמר להוריי שאין עוד מה לחנך אותה כי הייתה מחוננת מאוד. למרבה המזל, הם מצאו לה מממנים במקום בו יהדותה לא תמנע ממנה לממש את הפוטנציאל שלה. לכן בעיקר בגללה שאר משפחת גולדשמידט באה לאנגליה. סופי הצליחה למצוא מממנים ונותני חסות עבורנו. אחרי עזיבת בית הספר ביולי 1938 עבדתי בחממה במינכן עד ה-9 בנובמבר, 1938, כשהנאצים סגרו אותה. ב-16 במרץ 1939 עזבתי את מינכן, כי השגתי אישור לבוא לאנגליה כתלמיד לחקלאות. פגשתי את נותן החסות שלי בלונדון. משם נשלחתי לצ'יצ'יסטר בססקס, שם עבדתי בחווה. אחר כך עברתי לוולינגפורד ועשיתי את אותה העבודה. הוריי הגיעו בנפרד, אבי ביוני ואמי יחד עם אחותי הקטנה בת השנתיים, ברטה, בסוף אוגוסט 1939. עברתי התמחות בהויטון, ליברפול, ואז באי מאן למשך שלושה חודשים. משם נשלחתי לקנדה- הפלגתי יום אחד לאחר טביעת ה"ארנדורה סטאר"*. אמי, שידעה שיועדתי להפליג לקנדה, חקרה בנוגע להרוגים, ראתה רשימה שבה היה שם מספיק קרוב- ג.גולדשמידט, וחשבה שזה הייתי אני. היא חוותה התמוטטות עצבים, ולכן אבי, שגם היה בתקופת התמחות, שוחרר מתוך חמלה. הייתי שלושה-עשר חודשים בקנדה ועשיתי כל מיני סוגי עבודות. בשובי נשלחתי חזרה לאי מאן לעוד שלושה חודשים. אחר כך שוחררתי והעברתי את שאר המלחמה בעבודה בחווה בגולדפורד. בסופו של דבר, לאחר המלחמה, קיבלתי עבודה במאפייה, עבדתי בארגונים שונים בלונדון, ובסוף במלון דורצ'סטר. פגשתי את אשתי ב-1952 והתחתנו ב-1954. הבן הראשון שלנו, מיכאל, נולד ב-1957. עברנו לניו קאסל ב-1960 כשנולד בננו השני, אלן. מייקל עובד באיגוד הרכבת הבריטי, ואלן בשירות האזרחי. אני גמלאי כבר מעל שנתיים, ונהנה עכשיו מחיים שלווים יותר.

*  ה’ארנדורה סטאר’ נבנתה בשנת 1927 והייתה אחת האניות הידועות ביותר בעולם. טובעה בידי צוללת גרמנית בזמן מלחמת העולם השנייה. למידע נוסף: http://www.jci.co.il/Streiflichter/he/ll3