שם המתרגמ/ת:תום זיקוט כיתה: יב' עמודים: 32 הדמות: Stella Bell סטלה בל (סלומון, לזנדורף), מלבורן, אוסטרליה גרנו בלזנדורף, מקום קטן ממש מחוץ לווינה. כולם ידעו שהיינו יהודים והרבה פעלו בדרך הנאצים. שמחתי לעזוב, מבלי לדעת שלא אחזור, ושלעולם לא אראה שוב את ההורים שלי.
בן דוד בשם יוליוס שטנר, הגיע לאנגליה ב-1938, וגייס משפחות בשביל לתת מחסה לילדים פליטים. ידעתי מראש שאני אגור עם אתי והארי גרוסברג ובתם בת ה-13 סטלה במקום בשם סטוק-און-טרנט.
אז הגיעה תקופת התאקלמות קשה בשביל כולנו. אני יודעת שהמשפחה ניסתה לתת לי להרגיש בבית, אך למרות כל החום והנדיבות סביבי, משום מה לא יכולתי להגיב. הרגשתי מאוד בודדה, שונה והתכנסתי לתוך עצמי, בקושי דיברתי ועשיתי מעט מאוד. סטלה, עם העליזות שלה, עזרה לי מאוד, וכך גם ההליכה לבית ספר. הרשו לי רק לשבת ולהקשיב. לעתים קרובות המנהלת, גברת בנט, הרשתה לי להיות בחדר שלה, שם היא דיברה ועודדה אותי ואמרה דברים מנחמים כמו "אנחנו נראה להיטלר הזה שהוא לא יכול לעשות דברים כאלו!". אני לעולם לא אשכח את גברת בנט.
הגעתי לאנגליה בינואר 1939, בגיל 12. ב-1941 המשפחה עברה לקנדה לשנתיים בשביל לברוח מהקשיים של המלחמה. במשך הזמן הזה גרתי עם ההורים והאחיות של גברת גרוסברג בסאות'פורט. הייתי נערה מתבגרת ודי השתלבתי בחיי, עבדתי כקצרנית, נהניתי מהחיים ובהחלט הרגשתי אנגליה כמו כולם. בסופו של דבר התחתנתי עם האח הצעיר של גברת גרוסברג. אנו מתגוררים עכשיו במלבורן, אוסטרליה, אבל אנחנו בקשר טוב עם המשפחה המשותפת שלנו, שאותה אני מעריכה ואוהבת. | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
