שם המתרגמ/ת: אנסטסיה דובוב

כיתה: יב 5

עמודים: 14

הדמות: GABRIELLE ALLEN

גבריאל אלן

(סולזבאכר, פורט גרמניה) לונדון, אנגליה

התברר שהסיבה שיכולתי לעזוב את המבורג ב-10 במאי 1939 הייתה בזכות המוזיקה.

נפגשתי עם המורה שלי, שהיה גם פטרוני, דוד מאקלום ואשתו דורותי  למחרת בלונדון ב-11 במאי. הייתי בת 16.

מר מאקלום היה אז המנצח בתזמורת הפילהרמונית המלכותית. ידעתי שאוכל לעזור לשני בניו, בתחזוקת הבית וכסוג של מלווה מתלמדת לקראת ביצוע הופעות היחיד הבאות שלו. אלה היו קיץ ואביב מדהימים באותה השנה, גם מבחינת מזג האוויר וגם לתזמורת הפילהרמונית המלכותית, שלא לדבר על הרבה אירועים מוזיקליים בהם יכולתי להשתתף. לאחר סבב הקלטה אחד, אדון תומס ביצ'ם לחץ את ידי. אתם מאמינים! לא שניגנתי כחלק מהסבב –הוא רק איחל לי, הפליטה, בהצלחה. קצת לפני שהמלחמה פרצה, סר תומס נסע לארצות הברית והתזמורת התפרקה זמנית; משפחת מאקלום נסעה לסקוטלנד וההשכלה שלי גם שינתה כיוון לזמן מה.

הפינוי המסיבי של הילדים מהערים הגדולות, במיוחד לונדון וליברפול, יצרו סוג חדש של צעירים עקורי בית. רבים היו צריכים טיפול בבית שהשגיחה עליו אם בית. אותי הוועדה שלחה לבית בפול, בדורסט כדי לקבל הכשרה כאחות. נראה שזה היה טוב לחברתי הפליטה אריקה, שהייתה במקור מפרנקפורט ליד נהר אודר, אבל לא כל כך טוב עבורי. למרות זאת, גברת פרנקלין- כהן ממועצת בורנמות מצאה לי מקום אידיאלי שם. מר וגברת אפסיי וגברת מ. אפסיי חיפשו עוזרת בית ובנוסף לכך קיבלתי הכשרה מוזיקלית, גברת אפסיי הייתה מורה למוזיקה שהתנדבה להכין אותי לרמה של הקונסרבטוריון האנגלי.

מוזיקה היא שפה אוניברסלית- הלא כן? זה היה קל לנו- הפליטים הצעירים, ללמוד לדבר ולכתוב באופן שוטף באנגלית אבל זה לוקח זמן ללמוד תיאוריה מוזיקלית ואת הטרמינולוגיה שלה בשפה חדשה. בכל זאת ביליתי טוב את זמני שם עד דנקרק.

התחנה הבאה של חלק מאיתנו הייתה האכסניה ברידינג, תקופה מסקרנת עבורנו- בהתחשב בקרב על בריטניה והפחד מהפלישה.

אסיים בהתייחסות למלאכית השומרת שלנו בוועדה ברידינג; פרופסור, מאוחר יותר גברת, אדית מורלי. דרך ההכשרה היא באופן פעיל עזרה לכל כך רבים מאתנו להשיג לראשונה מידה של עצמאות.